ארכיון תגיות: פסיכדליה

לקראת יודו-פוטוריזם

היהדות היא דבר בלתי מתקדם. כלומר, קצב ההתקדמות שלה איטי מהתקדמות הזמן והדברים כפי שאנחנו תופסים אותם. האינדיבידואל סוחב על גבו את היהדות יותר משהיא סוחבת אותו. וזה מטען כבד. כל התרבויות והדתות הן שק אבנים, אבל אבני היהדות כבדות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , | 2 תגובות

"סרג'נט פפר" היה טוב מדי – וזו בעיה עד היום

1939. הסרט "הקוסם מארץ עוץ" בבימויו של ויקטור פלמינג מתחיל בצבעי שחור לבן. העולם המוכר – הבית, העיירה הקטנה, המשפחה והשכנים, כולם צבועים באפור. זה היה אופן הדימוי בסרט ותמונה: המציאות בצבע ואילו הרפרודוקציה בשחור לבן. ואז הגיע השבר. 1939, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , | סגור לתגובות על "סרג'נט פפר" היה טוב מדי – וזו בעיה עד היום

האם אפלטון השתמש בסמים פסיכדליים?

בספרו "דלתות התודעה", שבו מגולל הסופר והפילוסוף אלדוס האקסלי את חוויותיו לאחר שימוש במסקלין, הוא כותב, כשהוא מהרהר על המשמעות המיסטית והמטפיזית של החוויה הפסיכדלית: "איסטיגקייט – האם לא הייתה זו המילה שמייסטר אקהארט אהב להשתמש בה? 'היות'. ה'הוויה' של … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , | סגור לתגובות על האם אפלטון השתמש בסמים פסיכדליים?

תפיסה או תודעה? משהו קצר על תרגום

נפל דבר בעולם התרגום הישראלי. Doors of Perception לאלדוס האקסלי, מספרי הפילוסופיה החשובים במאה ה-20 וחיבור מפתח להבנת הפסיכדליה בעולם המערבי המודרני, תורגם סוף סוף לעברית, 62 שנים אחרי צאתו לאור. זה מאורע משמח וחשוב – גם לקהל הרחב וגם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , | סגור לתגובות על תפיסה או תודעה? משהו קצר על תרגום

אם תלך למסע LSD: על מקומה הנשכח של הפסיכדליה בשירה העברית

ביקורת הספרות בישראל מלאה בניתוחים סוציולוגיים, מגדריים, פסיכולוגיים ופוליטיים של השירה העברית. כל סטודנט לספרות שיחפש מאמרים על יונה וולך ימצא אינספור שעוסקים ב"מיניות השונה" שלה. ומי שיתעניין ביאיר הורביץ יגלה שכל שירתו נובעת ממות אביו ומבקיאותו ברבדים השונים של … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , , | סגור לתגובות על אם תלך למסע LSD: על מקומה הנשכח של הפסיכדליה בשירה העברית

הקול בראש: הבשורה על פי טרנס מקנה

“השליח קרא בקול שמימי אל קלחת העולמות. למשמע קריאתו של השליח, אדם, ששכב שם, התעורר והלך לפגוש את השליח: 'בוא בשלום, שליח, שגריר החיים שבא מבית האב. כמה נטועים במקומם החיים היקרים והיפים! ומנגד, איך צורתי האפלה יושבת כאן באבל'! … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , | סגור לתגובות על הקול בראש: הבשורה על פי טרנס מקנה

התרבות והאינדיבידואל: מאמרו האחרון של אלדוס האקסלי

האמירה "אני קורא פלייבוי בשביל הכתבות" שחוקה יותר מהמגזין עצמו, אבל מי שקנה את גיליון נובמבר 1963 היה יכול לומר את זה בלי להניד עפעף. מספר ימים לפני מותו של אלדוס האקסלי, התפרסם במגזין מאמר פרי עטו. אחרי עשרות רומנים, … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , | סגור לתגובות על התרבות והאינדיבידואל: מאמרו האחרון של אלדוס האקסלי

החזרה ארצה: נחיתה רכה מהחוויה הפסיכדלית

אחת הסוגיות הקשות והמהותיות בחוויה הפסיכדלית היא סוגיית החזרה – החזרה ארצה, החזרה למציאות, מהשהייה במקום "ההוא". לשימוש בסמים פסיכדליים יש פוטנציאל להעניק שינוי פנימי עמוק לטובה, והם יכולים לסייע בהתגברות על טראומות או דיכאון, ובאופן כללי לחבר בני אדם … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , , , | סגור לתגובות על החזרה ארצה: נחיתה רכה מהחוויה הפסיכדלית

הדיגרז: בין תיאטרון רחוב לאקטיביזם פסיכדלי

אנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים, אבל אנחנו רוצים שינוי. זה, פחות או יותר, היה המוטו (גם אם לא נוסח בדיוק כך) של תנועות אוקיופיי רבות ברחבי העולם, גם בישראל, החל משנת 2011. בתל אביב, לדוגמה, הייתה זו קבוצה שהתפתחה … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , | סגור לתגובות על הדיגרז: בין תיאטרון רחוב לאקטיביזם פסיכדלי

פסיכדליה כאמנות מודרניסטית

בתחילת השבוע נסעתי למוזיאון ישראל בירושלים, בעיקר כדי לראות את התערוכה שהוקדשה למאן ריי ואת התערוכה הגדולה בעקבות "קיצור תולדות האנושות" (שתיהן נהדרות ומומלצות מאוד). אבל דבר נוסף לכד את תשומת לבי: תערוכת עיצוב שמורכבת ממבחר מאוסף המחלקה לעיצוב ואדריכלות … להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , , | סגור לתגובות על פסיכדליה כאמנות מודרניסטית