בשבח המוזר, הלימינלי והפרנורמלי

אם יש דבר שחבל לי שיש באמריקה ולא אצלנו, זה העולם העצום והכל כך כיפי של High Weirdness. כל מה שקשור לביגפוט, עב"מים, רוחות רפאים, ספיריטואליסטים, סיאנסים, תקשור, פיליפ ק. דיק, קומיקס, מדע בדיוני, דלתות חורקות, שדוני גינה, מגרשי מכוניות ריקים בלילה, יום שישי ה-13, חטיפות חייזרים. האמריקאים הביאו במאתיים ומשהו שנים האחרונות את הרוחניות האזוטרית המערבית, כל מה שחרג לאורך ההיסטוריה מהדוגמה הנוצרית, לשיא של טרלול, במנעד שנע בין הומור ונונסנס מוחלט לרצינות תהומית, בלי צורך לשים על התופעות האלה מדבקה שתגדיר איך להתייחס אליהן. בישראל זה כמעט לא קיים.


האיזוטריה הדתית, הפרינג' הרוחני, מוגבלים כאן מאוד. הומור וכיף כמעט ואין בכלל. נשים מוצאות תינוקות בהפרשת חלה, אבל כיף זה לא. רווקים הולכים לקברי צדיקים, אבל שעשוע אין שם. אפילו הקבלה נהייתה אופנה סופר סחית. יש יוצאי דופן כמו אורן זריף, אבל הם באמת מיעוט. המונותאיזם המופשט של היהדות המיינסטרימית שהשתלטה על כל חלקה טובה לא משאיר הרבה מקום וסובלנות למפגשים עם מה שמכונה באמריקאית paranormal או supernatural או liminal. אבל זה שאין לנו מילים לתאר את זה לא אומר שזה לא קיים כאן. אגדות עם פלסטיניות וארצישראליות מספרות על יצורים שונים שמסתובבים כאן והתנ"ך מלא במפגשים מוזרים ביותר עם ישויות משונות. אם קוראים בין השורות מתגלה לא פעם איזה דוק של הומור, או לפחות פליאה שלא הופכת הכל לקדוש מדי מכדי לקחת אותו באיזי.


בתקופה האחרונה העולם נפתח יותר יותר ללימינלי, למקום שהוא לא חומר ולא רוח, לא דת ולא מדע, לא רציני ולא בצחוק. טארוט, תקשור, קריסטלים, אסטרולוגיה – פרקטיקות בעלות מטען והיסטוריה ענפה מתחדשות וחוזרות למרחב הציבורי. גם מפגשים מהסוג של High Weirdness חוזרים בשינוי אדרת. השאלה אם הדברים הללו אמיתיים או לא מאבדת מהרלוונטיות שלה, וזו אולי אחת התוצאות היחידות של הפוסט מודרניזם שאני מברך עליה.


ארגון מסיאטל בשם Liminal Seattle, שאוסף ומעודד אנשים לנעוץ על מפה דיגיטלית משותפת מפגשים כאלה, פרסם בשבוע שעבר מניפסט שתרגמתי ויובא כאן בהמשך. העולם הסמנטי מאוד אמריקאי, כי כאמור אצלנו ביגפוט ועב"מים מעולם לא היו מאוד פופולריים, אבל אני חושב שהם ניסחו אמירה אוניברסלית חשובה מאוד לתקופה שלנו.


לפני המניפסט עצמו, יש מחשבה שאני רוצה להעלות: אם נכוון את התודעה שלנו למקומות הלימינליים שוב, אילו מפגשים יזדמנו לנו? העולם הדיגיטלי הפך את הקסם למובן מאליו כמעט, ומצד שני ההיעלמות של חרקים ובעלי חיים ממרחב המחיה שלנו מצמצמת את המפגשים שלנו עם "האחר". אילו ישויות מסתובבות כאן עכשיו, ב-2019? נקודה למחשבה.


מעבר ל-High Weirdness: איך להתנהל מול הלימינלי


האלים הישנים גוססים. עד כמה שאנחנו אוהבים אותם, ועד כמה שהם היו משמעותיים להבנה שלנו של מה שאנחנו מכנים "הפרנורמלי", המפגשים של העבר דועכים. ציידי ביגפוט, המפלצת מלוך נס, תקשור, אזור 51 – כבר שני עשורים לפחות המגמה בחקר הבלתי רגיל או העל טבעי מתרחקת מהפרשנויות וההנחות המסורתיים, המטריאליים, בנוגע למפגשים הללו. כבר לא מספיק לדון ב"בסיסי עב"מים סודיים" אם לא מבררים בדיוק מה הכוונה ב"עב"מ" ומה צריך לעשות אם מוצאים אחד כזה.


אנחנו בחברה לקרטוגרפיה של הלימינלי החלטנו לא להסתמך יותר על יחידים ועל ארגונים שאוספים עדויות על עב"מים, והחלטנו ליזום מתודולוגיה לחקר הלימינלי שתנסה לראות את הפרנורמלי בעיניים חדשות. אנחנו רוצים לחקור את האלביתי בלי להיתלות בהנחות של אלה שבאו לפנינו, למרות שאנחנו יכולים להעריך את הערך המוסף והניסיון שלהם.


למענכם, אנחנו מציגים את ההיפותזה הבאה, שעומדת בבסיס הגישה שלנו:


רציפות ההוויה: אין דבר כזה "עולם הרוחות" כמו שאין דבר כזה "העולם האמיתי". כל הארועים מתרחשים באותו מרחב חווייתי. חלק מהם פשוט אפשר לתפוס בקלות רבה יותר. אתה לא באמת "עובר" לעולם הרוחות, ורוחות או ישויות פרנורמליות לא "עוברות" לעולם הפיזי. הטבע הוא לא מקום שאתה "הולך אליו". דבורה שעפה לתוך העיר לא עוזבת את "הטבע" מאחוריה בשום צורה.


רציפות התופעה: הגבולות הברורים בין מה שאנחנו מחשיבים כביטויים פרנורמליים הם לא כל כך ברורים. צ'רלס פורט וג'ון קיל הם כנראה התומכים הכי מפורסמים של הרעיון הזה, כמו גם ז'אק וואלה, בספרו "Passport to Magonia: from Folklore to Flying Saucers". עב"מים, רוחות, הומינידים, חיות אגדיות, פיות, אלמנטלים, רוחות טבע וכו', הם כולם ביטויים אינדיבידואליים של אותה תופעה.


חטיפות על ידי עב"מים ועל ידי פיות הם ביטוי של מה שביסודה היא אותה תופעה. לא אמורה להיות בעיה לזמן עב"מים באמצעות חותמים פלנטריים מספרי כשפים מימי הביניים; אדם שסובל מנסיונות חטיפה עשוי למצוא מזור בהשארה של חלב (ועוגיות?) למבקרים. אפשר גם לדבר עם ססקוואץ' באמצעות לוח וויג'י. המפלצת מלוך נס עשויה להיות הרוח של דינוזאור נכחד. אנשי זאב יכולים להיעלם לתוך התפוצצות של עיגולי אור, ושערים יכולים להיפתח במזרקות עירוניות. אין גבול לחוויה ו/או לביטוי שלה.


לכן, אין גבולות לסוג הכלים שחוקרי הפרנורמל יכולים להשתמש בהם. יש חוקרים מודרניים שכבר החלו להשתמש בטארוט ובכלים נוספים. השתמשנו בהצלחה במטות דאוזינג כדי לאתר חפצים מיסתוריים. גם מכשירים טכנולוגיים עשויים להתגלות כשימושיים. אם זה מוכיח את עצמו, תשתמשו בזה!


לנרמל את הפרנורמלי: הכמות המדהימה של אנשים שלא רק מתעניינים אלא ממש חוו את הפרנורמלי מצביעה על כך שהחוויות הללו אינן יוצאות דופן. הן חלק מהותי מהטבע האנושי. במקום ללעוג או להשפיל את אלה שחווים דברים כאלה, חשוב מאוד להציג גישה חיובית.


אנחנו גם רוצים שהנושאים הללו יהיו זמינים לכולם! אם ילד בן שש מדווח שסנאי הביט בו בצורה מוזרה, זה משמעותי ממש כמו, אם לא יותר, תריסר תמונות מטושטשות של עיגולי אור מהמאה ה-19.


גישה אנימיסטית ללימינלי: מכיוון שהכל מלא ב"כוח החיים", תקריות פרנורמליות לא מוגבלות לחוויה האנושית. במילים אחרות, ישויות פרנורמליות עשויות להיות "רוחות", אבל הן לא חייבות להיות רוחות של בני אדם. כל מה שהכיל פעם כוח חיים יכול להתגשם באופן לימינלי. אלה לא חייבים להיות חפצים "רדופים" או "אחוזי דיבוק", אם כי הגבולות עשויים להיטשטש. העניין הוא שלכל מה שקיים יש סוג מסוים של אנרגיה שיכולה להגיע אל מעבר לפיזי.


יכולות להיות רוחות לעצים, וגם לחרקים. מיקרואורגניזמים יכולים להתגשם כרוחות רפאים. רוחות של מאגרי מים יכולות להגיח – כוח החיים שנמצא בנחלים ונהרות עשוי להופיע איפה שהם זרמו בעבר. אתם עלולים לדפוק את הזרת ברוח של סלע או להרגיש עכביש רפאים מטפס במעלה הזרוע שלכם.


הרציפות הזו של כוח החיים אינה מוגבלת לחפצים שאנחנו מגדירים כ"טבעיים". למעשה, הגישה הזו לפרנורמלי מבינה שחפצים שמיוצרים על ידי בני אדם עשויים גם הם להיות בעלי "רוח" (ראו למשל את הצוקומוגאמי). הדפיקה הרכה והמוזרה הזו שאתם שומעים עשויה להיות פטיש רפאים, עובד לנצח.


להחזיר את המיתולוגיה לעולם שלכם: מיתוסים הם סיפורים שמעניקים לנו משמעות. אם תחקרו ותחפשו בסביבה המקומית שלכם, אולי תמצאו עקבות של תבנית מיתולוגית ששזורה בחוויה היומיומית. תתחילו עם הקהילה שלכם ותבנו מחדש קשר. האם מצאתם את הכניסה להיפוגאום באזור שלכם? האם פתחתם את השער?


לכו לחברה ההיסטורית אצלכם וגלו מי גר בבית שלכם לפניכם. תשאלו ברשתות החברתיות אם עוד מישהו הרגיש וייבים מוזרים בחורשה. קחו מוטות דאוזינג ולכו לחפש בפארק בתי פיות. העניקו לחיים שלכם משמעות, ותעשו חיים.


#אזוטריה